"הכל זה תמיד שחור או לבן.
או שאני באנרגיה מטורפת של עשייה, בהתלהבות, שמחה וכוח או שאני בדאון מוחלט, עצב תהומי שלא מאפשר לי לתפקד.
או שאני הכי טובה במה שאני עושה,
או שאני לא עושה! נקודה.
או שאני בהצלחה מסחררת וכולם עפים עלי,
או שאני כישלון מוחלט.
או שאני רזה יפה ולוהטת,
או שאני שמנה ומכוערת.
או שאני שחור,
או שאני לבן".
ומה יש ביניהם? שאלתי
"ביניהם יש תהום עמוקה, חשוכה ואינסופית ואני לא מכירה משהו אחר חוץ מזה".
ובפסיכודרמה, כשיש תהום וחושך – לא מדברים על זה. לא מנתחים את התהום והחושך מכל מיני זוויות ראציונאליות.
בפסיכודרמה, כשיש תהום וחושך – נכנסים לתוכם.
ובפסיכודרמה השמאנית, שמביאה איתה את חכמת הרפואה האינדיאנית, כשיש תהום נכנסים פנימה כי רק שם בתוך התהום והחושך, אפשר לראות עמוק עמוק פנימה, לתוכנו. שם בתוך החושך, מגיעה רפואת הפנתר השחור, הרואה בחושך וששאגתו מגיעה מעומק הקרביים.
וכשאנחנו מאפשרים לעצמנו לצלול לתוך החושך המוחלט ולשהות בתוך התהום והכאוס שלנו בהקשבה עמוקה וטוטאלית פנימה, רק אז תצליח שאגת הפנתר העמוקה שלנו לבוא לידי ביטוי וליצור את החיבור העמוק והאותנטי ביותר לתוכנו. אז אפשר להתחיל לראות את האור ולשחרר את הישן כדי שמשהו חדש יוולד.
וכך עשינו. בחרנו בד שייצג את התהום שבין השחור ללבן והיא הניחה אותו בין שניהם. אחזתי בידה ורגע לפני שנכנסנו פנימה הבטחתי לה שאני לא עוזבת לה את היד ובכל רגע היא יכולה לבקש לצאת.
ונכנסנו פנימה, לתהום. היא נשכבה על הגב, עצמה את העיניים ואני לצידה.
ושהינו שם בתוך התהום. שאלתי אותה בשקט ממתי היא מכירה את התהום הזאת.
והיא רק ניענעה בראשה כלא זוכרת ושתקה. והשתיקה נמשכה ועברו להן 5 דקות ללא מילים בתוך התהום. ולאחר הדקות הארוכות האלה הגיעו הדמעות. ללא מילים. ואני רק מחזיקה לה את היד בעדינות שם, בתוך התהום. ללא מילים.
הדקות עוברות…כבר למעלה מ 10 דקות של שתיקה…
ואז…
ואז הגיעה שאגת הפנתר שהרעידה גם את גופי שלי.
"מגיל 7. אני מכירה את התהום מגיל 7" היא אמרה, וברגע הזה נפתח השער לריפוי ומשקולת אדירת ממדים ששכנה בתוכה, השתחררה.
לקח עוד זמן עד שנזכרה באירועי גיל 7. עד שהבנו יחד מה הביא אותה להחזיק בקצוות לאורך כל השנים האלה ומה המחיר הכבד שהיא משלמת עד היום מלשהות בקצוות.
ובחודשים שאחרי אותו מפגש למדנו לראות את הצבעים שבין השחור ללבן. התהום כבר לא היתה עמוקה ואינסופית. המים השתחררו לתוכה ובהשתקפות של אור השמש ניתן היה ללמוד את שלל הצבעים והאפשרויות שהחיים מזמנים. לבחון את הגם וגם, במקום שיהיה רק או-או.
והריפוי קורם עור וגידים.
🌿🍂💦🦋